ביום חמישי האחרון התחלתי רשמית לסדר את הבית לפי הספר 'סוד הקסם היפני' של מארי קונדו
לפי השיטה בשלב הראשון זורקים ואחר כך מסדרים כשהעיקרון המנחה הוא להשאיר דברים שמשמחים אותנו.
הסופרת מנחה להתחיל מהקל אל הקשה: בגדים – ספרים – מסמכים – שונות – דברים בעלי ערך סנטימנטלי
האמת שהתהליך היה אמור להתחיל ביום רביעי אבל קמתי לבוקר עם אנרגיות מדודללות ואחרי דיון קצר ביני לבין עצמי החלטתי לדחות את ההתחלה למחר
בכל מקרה שריינתי לי את היומיים האלו במטרה לסיים את השלב הראשון – מיון הבגדים
ההנחייה היא להתחיל מהבגדים שמעל המותניים – חולצות, גופיות, סוודרים
לשים את הכל במרוכז על הרצפה – אני שמתי על המיטה. בכל זאת, אין שום סיבה שאני אתכופף 😉
בספר היא ממליצה להתחיל את מלאכת המיון מהבגדים שלא בעונה בגלל שזה יותר קל.
היא מסבירה את זה בכך שאנחנו עלולים להתבלבל בתהליך קבלת ההחלטות אם לבשנו בגד מסויים לאחרונה והוא לא מעורר אצלנו שמחה בלב.
וכך עשיתי
התחלתי ממיון בגדי החורף.
האמת שלא ממש הבנתי למה היא מתכוונת כשהיא אומרת שבגד מסויים אמור לעורר שמחה בלב אבל ניסיתי לזרום עם התחושות שעלו.
בספר השני שלה שנקרא 'שמחה בלב' היא נותנת שיטה טובה כדי לשים לב אם משהו מעורר בנו שמחה בלב
היא מציעה לבחור 3 פריטים שהכי מעוררים שמחה/מועדפים עלינו, לשים לב לתחושות שעולות ובכך לחדד את היכולת להבחין. היא מציעה להשתמש בהשוואה בין הפריטים האלו לפריטים האחרים.
מבחינת פריטי החורף אין לי המון פריטים וזאת העונה שאני הכי פחות אוהבת להתלבש בה. ברגע שמסבכים אותי עם התאמה של יותר משני פריטים של חולצה ומכנסיים או שמלה שזה פריט אחד בלבד אני אבודה
בספר השני שלה היא אומרת שאם אין לנו לב לזרוק משהו אפשר לשמור אותו ביחד עם שאר החפצים שלנו. אם יתבהר בהמשך שהוא לא מעורר שמחה אפשר לזרוק אותו אבל היא מציעה לא ליצור תחנת מעבר – מאין מגירה או ארון חשוכים שנועדו לפריטים שאנחנו לא בטוחים לגביהם.
בבגדי החורף היו 3 פריטים שהחלטתי לשמור בגלל ערך סנטימנטלי ולא בטוח שאלבש את כולם.
- אפודה סרוגה של סבתא מצד אמא שנפטרה
- חולצה אדומה ארוכה שהייתה של סבא מצד אמא שגם הוא נפטר
- פליז של פטגוניה של סבתא מצד אבא .
עוד טיפ חשוב שהיא נתנה לגבי מיון פריטים שמחוץ לעונה זה לשאול את עצמנו – האם אני רוצה לראות את הבגד הזה כשהוא יתאים לעונה? השאלה הזו עזרה לי מאוד
המשכתי למיון חולצות וגופיות של קיץ
הרבה מהחולצות תליתי בגלל סוג הבד שלהן אבל בגלל שהתלייה כל כך עמוסה הסיכוי שלי להגיע לאותן חולצות היה אפסי ויצא שלא ראיתי מה יש לי ולא לבשתי פריטים שאת חלקם אני כן אוהבת
עוד דבר שמארי קונדו מציינת בספר הוא להסתכל על איך הבגד שירת אותנו בעבר או איזה משמעות/תפקיד הייתה לו עבורנו.
למשל אם קנינו משהו ולא לבשנו אותו יכול להיות שהתפקיד של הבגד היה הריגוש במהלך הקנייה ואנחנו לא צריכים אותו יותר. היא מזכירה לחשוב על המטרה שהפריט מילא בחיינו. בהתחלה מרגיש קצת מוזר לחשוב שלכל פריט יש איזו מטרה בחיינו אבל כשניסיתי לחשוב על זה גיליתי שבהחלט אפשר למצוא מטרה, כמעט לכל דבר.
למה הצטברו אצלי כל כך הרבה פריטים בארון?
- מצאתי הרבה פריטים שיושבים עליי מצויין אבל לא בא לי עליהם. הם לא משמחים אותי
- כדי לשמח את אמא שלי. בין אם כי קנינו את זה ביחד והיא מאוד התלהבה מאיך שזה יושב עליי ובין אם אלו הבגדים שהיא הורישה לי כי לא רצתה לזרוק בעצמה.
- כי הם מסמלים בעיני תכונה מסויימת – בעיקר מגניבות או מקצועיות במקרה שלי. בפועל לא הרגשתי בנוח ללכת איתם. קניתי אותם בגלל מה שהם מסמלים וגם כי הם נראו עליי טוב אבל לרוב אלו פריטים שבפועל לא התחברתי אליהם ולא לבשתי
בדרך זו נפטרתי משני זוגות מכנסיים מחוייטים שקניתי עם סבתא שלי לפני 4-5 שנים ולבשתי רק פעם אחת. המכנסיים במצב ואיכות מצויינת. הם אפילו יושבים עליי נהדר אבל משהו איתם מרגיש לי רשמי מדי ורחוק ממי שאני אז נפרדתי מהם באהבה.
כך גם נפטרתי מחולצה מגניבה שקניתי ביריד יד שנייה שהיה בצוללת הצהובה בירושלים בהופעה של האנג'לסי. חולצה 'נדירה' כזו עם גזרה מיוחדת אפילו נקנתה בחו"ל אם אני לא טועה. הייתה התרגשות רבה בקנייה ומאז הלכתי איתה אולי פעמיים בהן רציתי להיות מגניבה יותר ממה שחשבתי שאני ושם זה נגמר.
כמובן שיש עוד דוגמאות אבל נראה לי שהבהרתי את הנקודה 😉 - כי הם זולים ונראים עליי סבבה. שוב – מדובר בפריטים שלאו דווקא משמחים אותי אבל יש לי לא מעט כאלו. אם יש משהו שגורם לי לתחושת סיפוק זה לקנות בגדים בזול. אני יכולה להוציא מאות שקלים על ארוחה במסעדה אבל על בגדים? אין סיכוי! רק תתנו לי פריטים של עד 50 ש"ח ואני מאושרת!
- אז פה מדובר על סיפוק בקנייה. לצאת מחנות עם 4-5 פריטים בעלות של 150-200 ש"ח מרגיש נהדר! כל כך נהדר שמידת הרצון שלי באמת ללבוש את הדברים האלו לא תמיד נלקחה בחשבון.
היום, אני פחות עושה את זה בדיוק בגלל העניין של פריטים שעושים לי טוב בלב. אם משהו הוא זול ויושב טוב זה לא בהכרח אומר שהוא משמח אותי. אני מנסה להיות יותר פתוחה לקנות פריטים גם אם הם יותר יקרים אבל הם כאלו שגורמים לי לשמחה בלב.
מארי קונדו מציעה להכיר בתרומה של הפריט לחיינו ולזרוק את הדברים שכבר מיצו את מטרתם. היא מציינת כי הפעולה הזו תעזור לנו להעריך את הדברים שחשובים לנו.
אני לא לגמרי בטוחה מבחינת הערכה של הדברים החשובים אבל אני פתוחה לתהליך ואולי זה יתבהר לי בהמשך הדרך 🙂
הגעתי ממש לסוף הערימה של בגדי הקיץ. נשארו שם כמה גופיות של ספורט שאני משתמשת בהם כשאני מלמדת פילאטיס או מתאמנת אבל לא כולן מעוררות אצלי שמחה מצד אחד ומצד שני אין לי הרבה כאלה שכן. אולי הבעיה היא בכלל הטופ שהולך עם החולצה..?
בגלל שלא הייתי לגמרי בטוחה החלטתי לשמור את הגופיות ולראות אם אני אכן אשתמש בהן אחרי שאסדר את הבגדים או שיספיקו לי הגופיות שאני כן אוהבת.
לא הרגשתי שמיהרתי כי היה לי חשוב להתחבר ולהבין את מה שאני עושה ולא רק 'לתקתק'.
החלטתי להמשיך לקטגוריה הבאה של מתחת לקו המתניים – מכנסיים, חצאיות וכו'
זאת קטגוריה שיש בה משמעותית פחות פריטים אז הנחתי שאצליח לסיים וכך היה
פה כבר זרקתי הרבה פחות. הרגשתי שלכל פריט יש שימוש והשארתי פריטים שאני אוהבתבקטגוריה של הטייצים התקשיתי לבחור ואולי השארתי קצת יותר 'ממה שצריך' אבל תמיד אפשר לזרוק בהמשך
אחרי קטגוריית מתחת למתניים המשכתי לשיעור יוגה שהיה פשוט נפלא! הרגשתי מאוד נוכחת במהלך השיעור מה שלא תמיד קורה וכשזה קורה זה מאוד נעים. אני מניחה שזה קשור קצת לזה שבמהלך היום ניסיתי לחדד את הקשיבות לתחושות שלי והאפקט נשאר
ואולי זה רק מה שאני מספרת לעצמי אבל בתכל'ס זה מה שחשוב 😉
למחרת עברתי על קטגוריית השמלות והג'קטים שגם עברה ניפוי משמעותי
בשבת עברתי על גרביים, בגדים תחתונים, צעיפים, כובעים וכו
בראשון הספקתי לעבור על הנעליים ונשארו התיקים
מפה לשם שלב הבגדים לקח קצת יותר ממה שחשבתי אבל אני מרוצה 🙂
מה הפואנטה?
אבל וואללה, יש הרבה!
במהלך הסדר שמתי לב ל- 2 דברים מעניינים שהם כתובים בנפרד אבל לגמרי קשורים אחד בשני:
1. הנטייה הטבעית לחפש תשובות בחוץ
בכל פעם שנתקעתי או לא הייתי בטוחה אם אני עושה 'בסדר' או 'כמו שצריך' הלכתי לספר לחפש
תשובות.
** על 'בסדר' או 'כמו שצריך' אפשר לכתוב ספר שלם אבל אנסה להיות ממוקדת
קיוויתי למצוא שם איזו דוגמא שתוכל לעזור לי להחליט, כלל אצבע…
מה גיליתי? שלא כל התשובות נמצאות בספר.
בחלק מהמקרים שפניתי לספר קיבלתי הכוונות נהדרות, תזכורות למה שכבר קראתי ורעיונות לאיזה שאלות כדאי לי לשאול את עצמי בתהליך.
בחלק מהמקרים נשארתי עם עצמי.
זה ממחיש בדיוק את הרצון שלנו למצוא תשובות בחוץ. שמישהו אחר יגיד לנו מה לעשות או יבחר בשבילנו כשאנחנו לא בטוחים. זה בטוח יותר קל, נכון?
חד משמעית יותר קל. אבל האם זה מתאים לנו? לפעמים כן ולפעמים לא.
בגלל שאני רוצה לעשות תהליך משמעותי בסידור הבית ואני באמת מתכוונת לנסות מכל הלב הבנתי שכדאי שאתחיל לבדוק עם עצמי אם מתאים לי לזרוק/לשמור משהו לפי התחושות שלי ולא לפי משפט/דוגמא מהספר. להיעזר בדוגמאות בספר אבל עם המחשבה שאני יודעת מה לעשות, גם אם זה לא בדיוק כמו שכתוב.
זה מאוד מתחבר ליחסים שלנו עם אוכל
הרבה פעמים אנחנו מחפשים את התשובות בכתבות באינטרנט או אצל אנשי מקצוע
אנחנו רוצים שיגידו לנו איך, כמה ומתי לאכול אם משהו מסויים הוא בריא או 'מותר'
בדיוק כמו שאני חיפשתי את התשובות בספר.
הרי בטוח שהספר יודע יותר טוב ממני לא..?
אז זהו, שלא! הספר, כמו איש מקצוע טוב, יודע להכווין אותנו בדרך ולתת את הכלים.
בפועל – מי שהולך בדרך זה אנחנו ואנחנו יודעים הכי טוב עבורנו. מה אנחנו אוהבים ללבוש ומה לא.
בדיוק כמו שאנחנו יודעים מתי אנחנו רעבים, מה בא לנו לאכול וכמה.
אז נכון שקצת שכחנו איך עושים את זה והאוטומט ישר מחפש את התשובות בחוץ.
בשביל זה אפשר להיעזר באיש מקצוע אבל אל תשכחו שהתשובות נמצאות אצלכם ולפעמים פשוט צריך קצת עידוד ו/או עזרה חיצונית כדי להגיע אליהן
2. הצורך הטבעי לעשות דברים כמו שצריך
נורא רציתי לעשות את הדברים 'כמו שצריך' , להצליח במלאכת הסידור בדיוק כפי שהכותבת ממליצה ומתארת איך כאשר נעקוב בדיוק אחר ההוראות שלה נוכל להיפטר מהבלאגן לתמיד ולהיות מאושרים יותר. זה אפילו כתוב על הכריכה!
ואז אני מזכירה לעצמי שאני יודעת הכי טוב אם משהו הוא 'בסדר' בשבילי, בקצב המתאים לי או אם הייתי 'אמורה' לזרוק/לשמור פריט כזה או אחר.
ככל שהתנסיתי ביותר תהליכים קטנים של קבלת החלטות לגבי חפצים, חיזקתי את היכולת שלי לסמוך על עצמי ואת התחושה שאני יודעת מה הבחירות הטובות לי.
ראיתי שפחות ופחות הלכתי לספר.
וגם אם שוב חזרתי אליו – ידעתי לא לכעוס על עצמי שנכנעתי או וויתרתי אלא פשוט הייתי צריכה קצת עזרה, דיוק או הכוונה.
מבטיחה לעדכן בהתפתחויות הבאות!
ובינתיים – אשמח לשמוע אם התחברתם!
האם גם אתם מרגישים צורך למצוא את התשובות בחוץ או לעשות דברים 'כמו שצריך'?
וכמובן שאשמח לענות על שאלות בנושא 🙂
